אמנות מסוכנת 

מוזאון חיפה לאמנות

שיתופי פעולה / גיל יפמן

אוצרת: סבטלנה ריינגולד

בעבודותיו הרב-תחומיות גיל יפמן מבקש לאתגר הגדרות נורמטיביות של האחר והשונה ולבחון את הדרך שבה טראומות אישיות וקולקטיביות מתוות זהות מובנית. הוא עושה זאת באמצעות טרנספורמציה של מיתוסים ומקורות שונים ויצירה של עולמות פנטסטיים, שבהם מופיעים גיבורי תרבות אלטרנטיביים בעלי זהויות חמקמקות. יפמן משתמש במגוון מדיומים לחקירת הפוטנציאל הגלום ביוצא מן הכלל ולעיסוק בנושאים שנחשבים לטאבו בחברה הישראלית כמו שואה, פורנוגרפיה ומוות. יצירותיו, שבהן מגולם עיסוקו בזהותו המגדרית הייחודית, קוראות תיגר על מוסכמות חברתיות. לעתים הוא אף מטשטש את זהותו האינדיבידואלית באמצעות שיתופי פעולה שונים – דוגמת שני הפרויקטים שנוצרו בשיתוף פעולה עם קולקטיב "קונצ'יטה" ועם האמן דב אור נר.

קולקטיב "קוצ'ינטה" (סריגת קרושה בטיגרית) הוקם על מנת לסייע לנשים אפריקאיות ניצולות מחנות העינויים בסיני. נשים אלו נתפסו בדרכן לישראל והוחזקו חודשים ארוכים במדבר סיני ע"י מבריחים בדואים, תוך שהן עוברות עינויים והתעללות קשה, עד להעברת סכום הכסף עבור שחרורן. לשם פרנסתן וכתהליך של ריפוי פוסט-טראומטי הן עוסקות בסריגת סלים מסורתיים ובמכירתם. יפמן וחברות הקבוצה חולקים את אהבתם לסריגה, בנוסף לסביבת עבודה וחיים משותפים בדרום תל אביב. האמן משלב בעבודתו מלאכות יד מסורתיות, בעיקר סריגה, ומשקף באמצעותן את עיסוקו בטראומות. באופן דומה, הפרויקט מציע לנשים הזדמנות להביע את סיפורן הכואב באמצעות מלאכת הסריגה. תוכן הפרויקט מתמקד בזיכרונותיהן מארצות מוצאן לעומת זהותן העכשווית ובהתמודדות עם המציאות הישראלית המורכבת. מלאכת היד החזרתית מסייעת להתמודדות קיומית זו.

במסגרת שיתוף פעולה נוסף יצרו יפמן והאמן הוותיק דב אור נר פרויקט המבוסס על סרט וידיאו. בסרט אור נר מגלם את היטלר ואילו יפמן מגלם את פנלופה, אישה שחורה בעלת כובע סרוג כשן זהב, הנראה כווגינה. הם מהלכים שלובי ידיים, כמו רוחות רפאים, בין אתרים בקיבוץ יד מרדכי. אור נר, ניצול שואה שאיבד את הוריו באושוויץ, עיצב את דמותו מחדש והמציא את "בד רנרוא" – היפוך האותיות של שמו. באמצעות דמות זו הפך את עצמו ואת היטלר לגיבורים של דרמה פורנוגרפית-סוריאליסטית, המשקפת את האפשרות המצמררת שבה הקורבן ידמה לתליין. את התצוגה משלימים תצלומים ופרטי ביגוד המופיעים בסרט. יפמן, האמן הצעיר, יוצר רצף משמעותי לעבודתו הרדיקלית של אור נר במשך השנים.

בשילוב בין שני הפרויקטים יפמן מדגיש את חשיבותה של תנועת הפליטים העכשווית, כתופעה המפרקת את אחיזתו הבלעדית של מיתוס השואה והתקומה במציאות הישראלית. הפליטה האפריקאית מייצגת מודעוּת היסטורית חדשה, שכן בדמותה אנו זוכים להצצה לעתיד שמעבר למדינת הלאום ולהדרה ההרסנית של מי שאינם אזרחים, בפרט כאשר מדובר בנשים.

הפילוסוף ג'ורג'יו אגמבן (Agamben) העלה את הטענה שלפיה "רק בעולם שבו ילמד האזרח להכיר בפליט שהוא למעשה הוא עצמו, אפשר להעלות על הדעת את הישרדותה הפוליטית של האנושות". זוהי הכרה משחררת, הממוססת את ההפרדה בין אזרח ופליט, שכן העצמי תמיד עקור באופן מהותי. בניגוד למשטר ההפרדה החברתית והפוליטית, יפמן מבקש ליצור "מערכת יחסים של אקסטריטוריאליות הדדית". באופן זה יצירותיהם ועולמותיהם של יפמן, אור נר וקולקטיב קוצ'ינטה חוברים יחד, מעבר לגבולות המוּכר, ליצירת מציאות חדשה עכשווית ואוניברסלית.

באפריל 2018 נסעה התערוכה לניו יורק כדי להשתתף בתערוכה "VIOLATED! נשים בשואה ורצח עם" בשיתוף מכון "זכור את הנשים" בגלריה לאמנויות יפות רונלד פלדמן.

גיל יפמן הוא אחד האמנים הישראלים העכשוויים הבולטים,

וזוכה חתן פרס רפפורט לשנת 2017 לאמנים ישראלים צעירים.

צילום רונה יפמן

refugee women art africa
crochet art exhibition
model eritrea art crochet
gil yefman artist israel crochet