דו משמעות

איי ווי ווי, בריטה מאראקאט לאבה, מריאנה סילבה וארלה, נשות קוצ'ינטה 

מרחב אמנות RIKSTOLVAN שוודיה, 4 ביולי - 13 בספטמבר 2020

AMBIGUITY.PNG

בתערוכה הקבוצתית האמנים מספרים את סיפוריהם האישיים, או אתסיפורים של אחרים, תוך התמקדות באינדיבידואל ובהשפעה על אותם בני אדם. יחד הם יוצרים מספר עצום של קולות, תמונות וחוויות. אבל ההמון הזה של סיפורים או דרכים לספר אותם, גם עוזרים לנו לזכור שכולנו אותו דבר, שאנחנו חולקים חוויות אוניברסליות, שנותנות לנו כלים חשובים להתמודד עם העתיד.

 

לפחות 70.8 מיליון אנשים ברחבי העולם נאלצו לברוח מבתיהם, זהו מספר שהוא בלתי נתפס וקשה מאוד להתייחס אליו, אבל שש נשים מאחורי המספר העצום הזה הן הנשים מבקשות המקלט המציגות את עבודותיהן בתערוכה זו. כולן חלק מקולקטיב נשות הפליטים, האפריקאיות קוצ'ינטה בתל אביב. נשים אלו מספרות את סיפוריהן דרך מסכות הטקסטיל או הסלסילות שהן יצרו. כמו מבקשות מקלט אחרות, רבות מהן ניצולות סחר בבני אדם, עינויים והתעללות מינית, אשר מצאו מקום מפלט זמני בתל אביב. 

 

בדיוקנה של מירון אסרום ולדו, אם חד הורית מאריתריאה, היא משתפת אותנו בסבלה על ידי פנינים מושחלות כדמעות עם המילים "סיני רע בעולם" ו"זכור!" רקום ליד הדמעות האלה.

לינה אוטום ג'ק אגולון שברחה מדרום סודן כשהייתה בת 27, גדלה בתקופות של רוגע וביטחון, אך גם של פרצי אלימות של מורדים השודדים ושורפים את בתיהם. לינה  יצרה מסכה גדולה.עבודתה מזכירה לה רגעים טובים במדינה שלה, את הפסטיבל השנתי בכפר כאשר אנשים ציירו את פניהם, לבושים בלבוש צבעוני, שרים ורוקדים.

אכברת אברהה מספרת את סיפורה דרך חמש סלים סרוגים בגובה כמעט מטר. האחד הוא דיוקן שלה, אם לשלושה, שתי בנות ובן. הבן נשאר באריתריאה והוא מוצג באחד מהסלים, ממוקם מעט רחוק יותר, ומסמל את המרחק וההפרדה הכואבת של האם מבנה. בצד האחורי שלו עץ שמסמל בשבילה מחסה לה ולילדיה. הסל הכחול עם מוטיבים של תרנגולות מייצג את חייה באריתריאה והסל האחרון מספר את סיפורה של מצוקתה במדבר סיני, בתוך טנדר מלא אנשים, נוסעים במדבר, ההרים מאחור והשמים הכחולים עם שמש ברקע.